כמו שלכל עשור יש את המוסיקה ואת הבגדים המאפיינים אותו, כך גם לגבי איפור. בפינה זו אסקור מראות איפור מתקופות שונות, ואציג את הפרשנות האיפורית שלי.
אז בתור הסיפתח, בחרתי בעשור שמשקף יותר מהכל את הטעם שלי באיפור - שנות השישים. האיפור מבוסס בעיקר על ניגודיות חזקה בין לבן לבין שחור ואפור, וכמובן, הכוכב הבלתי מעורער, המלך הנצחי - האיילינר השחור. מכיוון שזה לא פוסט על איילינר, אני לא אתאר כאן את הסוגים והמרקמים ואופני השימוש וההנחה הרבים. אני כן אומר שאחרי מסקרה, איילינר שחור הוא לדעתי הפריט החשוב ביותר בתיק האיפור של כל אישה באשר היא. נכון, הוא דורש סבלנות ומיומנות רבה, אבל התוצאה הו-כה שווה את זה. אפשר לעשות איתו הכל - הוא יכול להיות דרמטי או עדין, הוא יכול לעמוד בפני עצמו או להוות את הטאץ' הסופי לכל איפור שתיצרו (כמעט).
אז לפני שאשתף אתכם באיפור שלי, הייתי רוצה להקדיש רגע לחלק מהנשים המיתולוגיות שהפכו את התקופה (ואת האיפור) הזו למה שהיא:
אההה, אידי סדג'וויק... אולי האישה שיותר מכל השאר מייצגת את רוח התקופה ואת הסגנון שלה.
בריג'יט בארדו וסופיה לורן. אין-אין-אין יותר אישה מזה. הסגנון שלהן הוא על-זמני בעיני.
כפי שאפשר לראות מהתמונות, סגנון האיפור הוא דומה: עיניים ממוסגרות בשחור, פנים נקיות (אולי מעט הצללות) ושפתיים חיוורות.
אז הנה הלוק שלי:
אפשר לראות כאן את הניגודיות הזו שדיברתי עליה בתחילת הפוסט: צללית מאט לבנה על כל העפעף, צללית מאט אפורה בקפל, ואיילינר שחור משחור שתוחם את כל העין ונותן לה מסגרת. אז נכון שבאיפור אין חוקיות, וכל אחד יכול לעשות הכל, אבל אני חושבת שבמקרה הזה כן צריך לשמור על כמה כללי יסוד כדי לקבל את המראה הספציפי לתקופה:
- העין צריכה להיות תחומה היטב בהרבה איילינר שחור. לא מדובר כאן במראה מעושן, אז אל תנסו להתחכם עם צללית שחורה מטושטשת היטב! כאן צריך את הדבר האמיתי - פס משורטט היטב, בשום פנים ואופן לא דק, ורצוי כזה שמתעקל החוצה ולמעלה בזווית.
- בתוך מעקה העין - עיפרון לבן או שמנת. על תיחום תחתון עוד אפשר לוותר, אבל עיפרון לבן בתוך העין הוא חובה!
- הפנים צריכות להיות חלקות ונקיות, עם מעט הצללות עדינות מתחת לעצם הלחי. ביחרו בסומק שכהה בטון או שניים מצבע העור שלכם.
- אני לא מעריצה של שפתיים בצבע ניוד, אבל לדעתי זה הכרחי כדי להשיג את האפקט הרצוי.
- הגימורים הם מאטיים בלבד! השימר נשאר במגירה...
פנים:
מייקאפ - פייס אנד באדי, מאק
פודרה - set powder, מאק
סומק - strada, מאק
עיינים:
צלליות - gesso, scene, מאק
איילינר - liquidlast liner, מאק
מסקרה - אפקט פו סיל, איב סאן לורן
עיפרון - NC15\NW20, מאק
שפתיים:
ליפסטיק - blankety, מאק
אז זהו לבינתיים, מקווה שאהבתם את הפוסט הראשון... אם למישהו יש רעיונות לשיפור, תשאירו בתגובות ואשמח ליישם.
שבוע טוב לכולם!
קו האייליינר מושלם לדעתי!
השבמחקתתחדשי על הבלוג...
תודה רבה!! רק את המושלמים אני מצלמת, את יודעת...
השבמחקכמה הערות.
השבמחקהמייקאפ לא נותן לך כיסוי בכלל. נראה כאילו אין לך איפור בסיס. איפה העור החלק שמייקאפ וקונסילר טובים אמורים להעניק?
איפור העיניים נחמד והאייליינר מצוייר היטב, אך מאוד חסר לי מעלג ריסים ומסקרה. הריסים שלך נראות עירומות לעומת ההצללות המודגשות והאיילינר.
הצללות וסומק זה לא אותו הדבר. הצללות יוצרים עם פודרה כהה מאוד, וסומק צריך להיות ורדרד או אפרסקי ולהעניק אור לפנים, וזה חסר אצלך.
כדאי להשתמש בשפתון שכן נראה על השפתיים, גם אם הוא בגוון טבעי.
תיחום כהה תחת הריסים ועיפרון לבן בתוך העין יחמיא לנשים שיש לען עיניים קטנות או צרות ומאורכות. אבל זה יהיה קטסטרופה למי שיש לה עיניים עגולות וגדולות.
חשוב לציין את זה.
אנונימית יקרה,
השבמחקלאור התגובה שלך זה די ברור שלא קראת ולו מילה אחת ממה שכתבתי. בשום מקום לא נכתב שזהו פוסט שאמור להסביר כיצד להתאים איפור למבנה פנים. יתרה מכך, כבר בשורה הראשונה כתבתי שזוהי הפרשנות שלי לסגנון האיפור המדובר, כך שההערות שלך אינן רלוונטיות. נכון שעיפרון לבן לא מתאים לכל מבנה עין וששפתיים בצבע ניוד זה לא יפה (ושוב, אם היית טורחת לקרוא את מה שכתבתי היית נוכחת לדעת שגם אני לא אוהבת את הסגנון), אבל שוב, זהו לא פוסט שעוסק בכללי איפור. זה פשוט פוסט שנועד לשחזר סגנון מסוים, ולא להתאים אותו לנשים אחרות.
לגבי המייקאפ – אני חושבת שהסוד באיפור הוא להראות כאילו אין עלייך כלום. אני אוהבת את הנמשים שלי, אני חושבת שהם גורמים לי להראות חיננית ואנושית, ולא כמו דוגמנית שריטשו אותה למוות עד כדי כך שכבר אי אפשר להבחין בתווי הפנים שלה. אין לי עור בעייתי ומבחינתי תפקידו של המייקאפ הוא לאחד את גוון העור, ואת זה השגתי. אין כאן שמץ של אדמומיות או פיגמנטציה. מעבר לכך – אלו אינם צילומים למגזין! אין כאן צלם מקצועי ופנסים ורפלקטורים שגורמים לי לזרוח באור נגוהות! לקחת את זה בחשבון בכלל??
לגבי המסקרה – אני חייבת להגיד שאני מסכימה איתך כאן, אבל אני חושבת שזו תוצאה של כישורי הצילום והתאורה המפוקפקים שלי... אני מקווה שמכאן אני רק אשתפר.
שנמשיך? הצללה כשמה כן היא – היא אמורה לחקות את המראה של צל טבעי שנופל על העור כשהאור מכה בו בזווית. אין כאן מקום לשימוש בפודרה כהה מאוד (למדת איפור באיל מקיאז', נכון?), במיוחד לא על נשים בהירות במיוחד. ואם תבחני את היצע המוצרים המיועדים להצללות שיש בשוק כיום, בוודאי תיווכחי לדעת שרובם ככולם הם טבעיים מאוד. כמובן שלא הייתי משתמשת באותו מוצר על מישהי לבנבנה ועל מישהי כהת עור, אבל העיקרון הוא זהה. דרך אגב, אם את כבר שופעת ידע כמעיין – את בוודאי מודעת לעובדה שסמקים מגיעים בסקאלת צבעים רחבה הרבה יותר מוורוד ואפרסק, נכון?
לסיכום – הפוסט הזה (והבלוג בכלל) לא נכתב בתור תרגיל מסכם למבחן כלשהו שנערך על ידך, ואני לא צריכה לעמוד בקריטריונים שלך. ההערות שלך נראות כאילו את מחלקת לי ציונים! אני יודעת שאני חשופה כאן לשלל הערות, חלקן נעימות יותר וחלקן נעימות פחות, אבל ראבק! אין לי שום בעיה לקבל ביקורת כל היא נאמרת ברוח טובה, אבל התגובה שלך היא מתנשאת ומשתלחת.
סיון.
מאד אהבתי!
השבמחקאני מתאפרת לפעמים בסגנון דומה עם blank type ו-copperplate.
בכל מקרה לי יותר מתאימות צלליות מאט כי אני כבר קשישה:)
מאיה - קשישה או לא, כבר אמרתי שהסגנון הזה הוא על-זמני. תתאפרי ותיהני!!
השבמחקבמילה אחת- מושלם! אני כל כך אוהבת את הסגנון איפור של אז: צבעים עזים ושמחים שפחות רואים כיום באיפור יומיומי. ההכי אהוב עליי הוא כמובן האייליינר :) אכן איפור אלמותי!
השבמחק